תרופות המבוססות על אינקרטינים (מעכבי DPP-4, אגוניסטים לקולטני GLP-1) מהוות את קו הטיפול השני בחולי סוכרת סוג 2. יעילותן הטיפולית הוכחה מחקרית, ובנוסף תרופות אלו עשויות להוביל לירידה במשקל, והסיכון להיפוגליקמיות תחת הטיפול בהן הוא מזערי.
עוד בעניין דומה
מתוצאות מחקר אקראי שנערך לאחרונה וכלל חולי סוכרת סוג 2 המצויים בסיכון או סובלים ממחלות קרדיווסקולריות (מחקר SAVOR-TIMI 53), עלה כי שיעור התמותה בקרב אלה שטופלו בסקסגליפטין (saxagliptin), ממשפחת מעכבי DPP-4, היה גבוה בהשוואה לאלה שטופלו בפלצבו (5.1% לעומת 4.6%). במחקר שתוצאותיו מתפרסמות ב-BMJ, ביקשו החוקרים להעריך את השפעתו של הטיפול המבוסס על אינקרטינים על תמותה מכל סיבה שהיא בקרב חולי סוכרת סוג 2.
לצורך כך ערכו החוקרים מטא-אנליזה שכללה מחקרים אקראיים מבוקרים במסגרתם נערכה השוואה בין תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או אגוניסטים לקולטני GLP-1 לבין פלצבו או תרופות אחרות לטיפול בסוכרת.
נתונים סטטיסטיים: 189 מחקרים נכללו לצורך מטא-אנלזיה, במסגרתם לקחו חלק 155,145 מטופלים. ב-77 מהם לא דווח על מקרי תמותה וב-112 מהם אירעו 3,888 מקרי תמותה בקרב 151,614 מטופלים. בניתוח נתונים של כלל המחקרים, לא נמצא הבדל בשיעורי תמותה מכל סיבה שהיא בקבוצות הטיפול בתרופות מבוססות אינקרטינים בהשוואה לקבוצות הביקורת. נראתה מגמה של הפחתת הסיכון לתמותה תחת הטיפול באגוניסטים לקולטני GLP-1, אך לא תחת הטיפול במעכבי DPP-4.
סיכום: החוקרים מסכמים כי מתוצאות המחקר עולה כי הטיפול בתרופות מבוססות אינקרטינים אינו מוביל לעלייה בשיעורי תמותה מכל סיבה שהיא בקרב חולי סוכרת סוג 2. יש מקום לביצוע מחקרים נוספים על מנת לבחון האם תמצא השפעה שונה למעכבי DPP-4 בהשוואה לאגוניסטים לקולטני GLP-1.
מקור:
LIU, Jiali, et al. Incretin based treatments and mortality in patients with type 2 diabetes: systematic review and meta-analysis. BMJ, 2017, 357: j2499.
עריכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ