מחקר רטרוספקטיבי שבחן את השימוש בטומותרפיה סלילית בקרב כ-65 מטופלות עם סרטן שד מקומי-מתקדם או גרורתי שקיבלו טיפולי קרינה בשיטה זו, מצא הטבה בקרב 75% מהמטופלות, עם או ללא טיפול מערכתי במקביל לטיפולי הקרינה. השימוש בטומותרפיה נסבל היטב והיה ישים.
עוד בעניין דומה
טומותרפיה סלילית (Helical tomotherapy) היא כלי מבטיח חדש שהשימוש בו עדיין נבדק. מאמר זה העריך את ההשפעה של הקרנה מקומית מבחינת תופעות לוואי, בנוסף לשליטה בגידול מסוג סרטן שד מקומי-מתקדם וסרטן שד גרורתי.
בוצעה סקירה רטרוספקטיבית של נתונים על 66 מטופלות עם סרטן שד מקומי-מתקדם וסרטן שד גרורתי. המטופלות קיבלו טיפולי קרינה מקוטעים סטנדרטיים באמצעות טומותרפיה סלילית, עם או ללא טיפול מערכתי במקביל.
חציון גיל המטופלות היה 60 (טווח: 28-77). חציון משך המעקב היה 35.9 חודשים (10.6-95.8). עבור 91% מהמטופלות, טומותרפיה סלילית בוצעה במקביל לטיפולים מערכתיים.
שלוש מטופלות חוו רעילות עורית בדרגה III וכולן טופלו במקביל עם 5-פלואורואורציל (5-fluorouracil) ווינורלבין (Vinorelbine - Navelbine). מטופלת אחת שקיבלה במקביל טיפול משולב עם טרסטוזומאב (Trastuzumab - Herceptin) ופרטוזומאב (Pertuzumab - Perjeta) היתה עם ירידה של 14% במקטע הפליטה של חדר שמאל. לא נצפו תופעות רעילות לבבית או ריאתית מאוחרות. יתרון קליני תועד ב- 75% מהמקרים.
חודשיים לאחר הטיפול בטומותרפיה סלילית, נצפתה נסיגה של הגידול בקרב שבע מבין שמונה מטופלות: אחת עם נסיגה מלאה, ארבע עם תגובות חלקיות ושתיים עם מחלה יציבה. חציון ההישרדות בקבוצת סרטן השד הגרורתי עמד על 64.4 חודשים (42.6-65.8) וחציון ההישרדות בקבוצת בסרטן השד המקומי-מתקדם עמד על 21.1 חודשים (6.1-36.1).
מחקר זה מציע כי השימוש בטומותרפיה סלילית נסבל היטב ובר-יישום כחלק מאסטרטגיה רב-אופנית אשר כוללת במקביל טיפולים מערכתיים עבור מטופלות עם סרטן שד מקומי-מתקדם או גרורתי. יש שיפור בהישרדות מסרטן שד ויש צורך בכלים חדשים ובטיחותיים על מנת לקבוע אסטרטגיות טיפול מיטביות. למיטב ידיעת החוקרים, זהו המחקר הראשון המתאר את השימוש בטומותרפיה סלילית עבור אוכלוסייה זו.
מקור: