אי ספיקת לב 23.05.2018

השינוי בפעילות גופנית והסיכון להיארעות אי ספיקת לב

מחקר זה נועד לבחון את הקשר בין שינויים ברמת הפעילות הגופנית לאורך שש שנים לבין הסיכון לאי ספיקת לב

פעילות גופנית מוגברת נמצאה כקשורה לסיכון מופחת לאי ספיקת לב; עם זאת, ההשפעה של שינויים בפעילות הגופנית על סיכון זה אינה ברורה.

החוקרים העריכו 11,351 משתתפים מתוך מחקר ה-Atherosclerosis Risk in Communities - ARIC (גיל ממוצע 60 שנים) אשר נכחו ב-3 ביקורים (1993-1995) ללא היסטוריה של מחלות קרדיו-וסקולריות.

פעילות גופנית הוערכה באמצעות שאלון בק וחולקה לקטגוריות לפי ההנחיות של ארגון הלב האמריקאי (American Heart Association) כפעילות מומלצת, מתונה או מועטה. החוקרים השתמשו ברגרסיית cox בכדי לאפיין את הקשר בין שינויים ברמת הפעילות הגופנית לאורך שש שנים לבין ביקורי ה-ARIC הראשון (1987-1989) והשלישי והסיכון לאי ספיקת לב.

במהלך מעקב חציוני של 19 שנים, התרחשו 1,750 אירועים של אי ספיקת לב. בהשוואה לאלו שביצעו פעילות גופנית מועטה בשני הביקורים, הסיכון הנמוך ביותר לאי ספיקת לב נצפה בקרב אלה שביצעו באופן מתמיד פעילות גופנית במידה מומלצת (יחס סיכונים, 0.69; רווח בר-סמך 95%, 0.6-0.8).

עם זאת, אלו שביצעו פעילות גופנית במידה מועטה והגבירו את הפעילות לרמה המומלצת היו גם הם בעלי סיכון מופחת לאי ספיקת לב (יחס סיכונים 0.77; רווח בר-סמך 95% 0.63-0.93).

בקרב המשתתפים שביצעו פעילות מועטה בנקודת ההתחלה, כל עליה של סטיית תקן אחת לפעילות גבוהה יותר במהלך שש שנים (512.5 METS * דקות בשבוע, כהשוואה ל~30 דקות של הליכה מהירה 4 פעמים בשבוע) נמצאה כקשורה לסיכון עתידי מופחת באופן מובהק לאי ספיקת לב (יחס סיכונים, 0.89, רווח בר-סמך 95%, 0.82-0.96).

לסיכום, למרות ששמירה על רמת הפעילות הגופנית המומלצת נמצאה כקשורה לסיכון המופחת ביותר לאי ספיקת לב, התחלת פעילות וכן הגברתה, אפילו בגילאי העמידה, נמצאה גם היא כקשורה להפחתה בסיכון לאי ספיקת לב. תוספת פעילות גופנית עשויה להוות מרכיב חשוב באסטרטגיה למניעת אי ספיקת לב.

מקור:

Florido, R. et al. (2018) Circulation. 137(20)

נושאים קשורים:  מחקרים,  אי ספיקת לב,  פעילות גופנית,  אורח חיים,  מניעה
תגובות