עמידות לאינסולין עם שינויים בתפקוד בלוטת התריס אצל נשים קיים בחולי סוכרת מסוג 2 ומשתנה עם הגיל ועם שינויים בפרופיל אסטרוגן. קבוצת חוקרים הודים מ-Mahatma Gandhi Medical College & Research Institute פרסמו החודש מחקר השוואתי בכתב העת Diabetes & Metabolic Syndrom שבו השוו את מצב בלוטת התריס בין נשים לפני גיל המעבר לבין נשים לאחר גיל המעבר הסובלות מסוכרת מסוג 2.

במחקר נכללו 301 סוגי חולות סוכרת פרהמנפואזליות שהיוו (n = 100) 33.2% מהמדגם ופוסטמנפאוזליות שהיוו את 66.8% (n = 201) הנותרים. אלה חולקו לשלוש קבוצות (לא שמנות, שמנות ואוביס). אנתרופומטריה, גלוקוז בדם בצום, פרופיל שומנים, HbA1C, מודל הומאוסטזיס להערכת עמידות לאינסולין, בדיקות תפקודי כבד, תפקודי תריס, Zn2 ו-Mg2 נמדדו.

מתוך חולות סוכרת מסוג 2 שאינן שמנות היו 21 (29.2%) לפני גיל המעבר עם גיל ממוצע של 41.48 ± 4.30, ו-15 (70.8%) לאחר גיל המעבר עם גיל ממוצע של 58.49 ± 7.32. בין קבוצות אלו היו הבדלים מובהקים, HbA1c, HDL עם p<0.05 ו-ALP עם p <0.01.

עודף משקל נמצא ב-55 (37.9%) - מהפרמנפאוזליות עם גיל ממוצע של 41.96 ± 3.80 וב-90 (62.1%) – מהפוסמנפאוזליות, עם גיל ממוצע של 57.80 ± 7.20. בין קבוצות אלו היו הבדלים משמעותיים באוריאה, אבץ, חלבון כולל, אלבומין עם p<0.05 ו-T4,יTSH עם p<0.01.

בקרב חולות עם עודף משקל חמור אוביס 24 (28.6%) היו פרהמנפואזליות עם גיל ממוצע של 42.00 ± 4.30 ו-60 (71.4%) היו פוסטמנפאוזליות בגיל ממוצע של 57.80 ± 7.20. כאן נמצאו הבדלים משמעותיים באוריאה, מגנזיום, טריאסיגליצרולס ו-VLDL עם p<0.05, אינסולין ועמידות אינסולין עם p<0.01.

סיווג אנתרופומטרי של חולות סוכרת אצל נשים לפני ואחרי גיל המעבר משקף את המצב התפקודי בלוטת התריס.

מקור:

Jayanthi, Rajendran, Abu Raghavan Srinivasan, and Gopal Niranjan. "Thyroid status in premenopausal and postmenopausal women–A biochemical study on insulin resistance in non obese, overweight and obese type 2 diabetics." Diabetes & Metabolic Syndrome: Clinical Research & Reviews (2018).

נושאים קשורים:  מחקרים,  השמנה,  מנפאוזה,  גיל המעבר,  גיל הבלות,  סוכרת,  אינסולין,  תירואיד,  בלוטת התריס