תוצאות איכות החיים מספקות מידע חיוני לחולים ולרופאים בטיפול אונקולוגי. עם זאת, תוקפו של מדד הישרדות ללא התקדמות המחלה (PFS) כתחליף למדד איכות חיים, ולהכללה ודיווח על איכות החיים במהלך ניסויים קליניים אינו ברור.

על מנת לבדוק את תוקפו של מדד חשוב זה, זוג חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ביצע מחקר רטרוספקטיבי על ניסויים קליניים בשלב III של תרופות לגידולים מוצקים מתקדמים או  עם גרורות שפורסמו בין השנים 2010 ל-2015. תוצאות המחקר פורסמו החודש בכתב העת international journal of cancer.

החוקרים בדקו את מקדם המתאם (r) והאזור תחת עקומת ROC) AUC) עבור הקשר בין PFS לבין איכות חיים חיובית. מבין 352 הניסויים שלב 3 שנכללו, 190 (54%) כללו ציון איכות חיים, מתוכם 23% לא דיווחו ספציפית על תוצא איכות חיים מוגדר מראש; סך של 125,962 מטופלים נרשמו למחקרים שלא היו להם תוצאות איכות חיים או לא דיווחו עליהם.

מבין 147 המחקרים שדיווחו על תוצא מדד תוצאות איכות החיים, 99 (67%) דיווחו שלא הייתה השפעה, 38 (26%) דיווחו על השפעה חיובית ו-10 (7%) דיווחו על השפעה שלילית של טיפול על איכות החיים של המטופלים.

הקשר בין PFS לבין שיפור באיכות החיים העולמית היה חלש (r = 0.34, AUC = 0.72), וכך גם הקשר בין PFS לבין שיפור בכל תחום של איכות חיים.

לסיכום, התועלת של PFS לא נמצאה בקורלציה חזקה עם שיפורים באיכות החיים של החולים, ולמרות הדגש הפליאטיבי של טיפולים בסביבה המתקדמת/ גרורתית, הזמינות של נתוני איכות חיים מניסויים קליניים של תרופות לסרטן היתה גרועה.

מקור:

Hwang, Thomas J., and Bishal Gyawali. "Association between progression‐free survival and patients’ quality of life in cancer clinical trials." International journal of cancer (2018).

נושאים קשורים:  מחקרים,  רפואה פליאטיבית,  מחלות סופניות,  הישרדות ללא התקדמות מחלה,  טיפול תומך,  מדד איכות חיים