שבץ קריפטוגני 17.02.2019

סגירה של פורמן-אובלה פטנטי באנשים עם תסחיפים קריפטוגניים

סגירת PFO קשורה בשיעור נמוך של אירועים אסכמיים לאחר מעקב של יותר מעשר שנים

סגירה של פורמן אובלה פטנטי (PFO) הינה טיפול הבחירה באנשים עם שבץ קריפטוגני ו-PFO עם זאת קיימים נתונים מעטים בלבד לגבי תוצאים ארוכי טווח לאחר סגירת PFO. מטרת מחקר זה היתה לקבוע את התוצאים ארוכי הטווח (יותר מעשר שנים) הכוללים תמותה, אירועי אסכמיה ודמם לאחר סגירה של PFO באמצעות צנתר.

במחקר נכללו 201 מטופלים עם גיל ממוצע של 47±12 שנים; 51% נשים) אשר עברו סגירת PFO בשל תסחיף קריפטוגני (שבץ: 76%; TIAי32%; שבץ סיסטמי 1%). בדיקות אקוקרדיוגרפיה בוצעו לאחר מעקב של 1-6 חודשים. נתונים לגבי אירועי אסכמיה ודמם ותרופות אנטי-טרומבוטיות נאספו לאחר חציון של 12 שנות מעקב (טווח 10-17) והמעקב הושלם ב-96% מהמטופלים.

החוקרים מצאו כי סגירת ה-PFO היתה מוצלחת בכלל המקרים ושאנט שיארי נצפה ב-3.3% בזמן בדיקת האקוקרדיוגרפיה. 13 מטופלים מתו בזמן המעקב (כולם מסיבות שאינן קרדיווסקולריות) ושבץ שאינו גורם לנכות ו-TIA התרחש בשני ושישה מטופלים, בהתאמה (0.08 מקרי שבץ לכל 100 שנות מטופל; 0.26 מקרי TIA לכל 100 שנות מטופל).

רקע של טרומבופיליה (אשר התגלתה ב-15% מהמקרים) נטתה להיות קשורה עם שיעור גבוה יותר של אירועים איסכמיים בזמן המעקב (p=0.067). אירועי דמם התרחשו ב-13 מטופלים והיו מאג'וריים בארבעה מטופלים (שכולם היה תחת טיפול עם אספירין בזמן האירוע). 42 מטופלי הפסיקו טיפול אנטי-טרומבוטי לאחר חציון של שישה חודשים (טווח בין רבעוני 6-14 חודשים) לאחר סגירת ה-PFO ולאף אחד מהמטופלים הללו לא היו אירועי איסכמיה או דמם לאחר ממוצע של 10±4 שנים לאחר הפסקת הטיפול.

החוקרים מסכמים כי סגירת PFO קשורה בשיעור נמוך של אירועים איסכמיים לאחר מעקב של מעל עשר שנים. אירועי דמם משמעותיים התרחשו ב-2% מהמטופלים אשר כולם היו תחת טיפול אנטי-טרומבוטי. חמישית מהמטופלים הפסיקו את הטיפול האנטי-טרומבוטי בזמן המעקב (לרוב בשנה הראשונה לאחר הסגירה) והפסקה זו לא נמצאה קשורה בעלייה באירועים איסכמיים.

מקור: 

 Wintzer-Wehekind, J. et al. (2019) Journal of the American College of Cardiology. DOI: 10.1016/j.jacc.2018.10.061

נושאים קשורים:  מחקרים,  שבץ,  פורמן אובלה פטנטי,  סגירה,  טיפול אנטי-טרומבוטי,  דמם
תגובות