תגובה דלקתית מאוזנת חשובה לריפוי שברים מוצלח. שברים אוסטיאופורוטיים נוטים להתאחות באופן לקוי ויש המשערים כי הבסיס להפרעה בתגובת הריפוי טמון בתגובה דלקתית לא מאוזנת.
מטרות סקירה זו היו להשוות את התגובות הדלקתיות בשברים תקינים לתגובות המתקבלות בשברים אוסטיאופורוטיים ולבחון את ההשפעות הפוטנציאליות על תוצאי ריפוי שונים.
החוקרים סקרו 14 מאמרים רלוונטים שנמצאו בביצוע חיפוש מקיף על בסיס קריטריוני הכללה שהוגדרו מראש. במאמרים דווח על גורמים דלקתיים שונים; כאשר TNFa ואינטרלוקין 6 (IL6) היו שני הסמנים הנחקרים ביותר.
במחקרים פרה-קליניים נמצא כי בדרך כלל בעלי חיים שעברו הסרת שחלות הראו תגובה דלקתית מערכתית גבוהה יותר ותוצאות ריפוי גרועות יותר בהשוואה לקבוצות הביקורת. עם זאת, מהממצאים לא עלתה תשובה ברורה האם התגובה הדלקתית המקומית גבוהה יותר או נמוכה יותר בבעלי חיים כתוצאה מהסרת שחלות.
באשר למחקרים קליניים, נמצא שמרביתם בחנו את השינויים הזמניים בשלב הדלקתי או ערכו השוואה בין מטופלות עם שבר אוסטיאופורוטי לבין מטופלות ללא שברים מסוג זה.
מהסקירה עולה כי קיים חוסר ההבנה במחקר ובקליניקה לגבי התפקיד של גורמי דלקת משחקת בתגובה לריפוי שברים אוסטיאופורוטיים. החוקרים מסכמים כי מחקרים נוספים פרה-קליניים וקליניים נדרשים לנתח את התפקיד הרגולטורי של תגובה דלקתית בריפוי שברים אוסטיאופורוטיים.
מקור: