פגיעה במחסום הדם-מוח (BBB) היא סמן ביולוגי מוקדם לפגיעה קוגניטיבית בבני אדם. עם זאת, הקשר בין פגיעה בשלמות המחסום לבין פתולוגיות מוחיות שונות כגון מחלת אלצהיימר (AD) ומחלות כלי דם עדיין אינו מובן דיו.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology העריכו החוקרים את תפקוד מחסום הדם-מוח האנושי בקרב חולים עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI) באמצעות שני סולמות מולקולריים, ובפרט על ידי בחינת חדירות ה-BBB למים ולאלבומין.
במחקר נכללו 55 נבדקים בני הגיל השלישי, מתוכם 33 חולי MCI ו-22 נבדקים בריאים ששימשו לצורך בקרה. חדירות המחסום למים נמדדה בעזרת טכניקת MRI חדישה, של מיצוי מים עם תיוג הספין העורקי ושימוש בחומר ניגוד. החדירות לאלבומין נקבעה על פי היחס בין רמת האלבומין בנוזל חוט השדרה (CSF) לרמת האלבומין בנסיוב.
הערכת הביצועים הקוגניטיביים הסתמכה על ציונים מורכבים למספר תחומים קוגניטיביים. כמו כן, נערכה בדיקה פתולוגית לאלצהיימר (כולל רמת חלבוני Aβ ו-ptau ב-CSF) והוערכו גורמי הסיכון למחלות כלי דם.
בהשוואה לנבדקים ללא חסרים קוגניטיביים, מחסום הדם-מוח של חולי MCI היה בעל חדירות מוגברת למולקולות קטנות כמו מים, אך ללא עלייה בחדירות למולקולות גדולות כמו אלבומין. בנוסף, מצאו החוקרים כי חדירות המחסום למים הייתה קשורה לרמת חלבוני ה-Aβ וה-ptau, שמשמשים כסמנים לאלצהיימר.
מנגד, חדירות מחסום הדם-מוח לאלבומין נמצאה קשורה לגורמי סיכון בכלי הדם, ובמיוחד היפרכולסטרולמיה, אך לא היתה קשורה לפתולוגיה של אלצהיימר. חדירות המחסום למולקולות קטנות, אך לא למולקולות גדולות, נמצאה כמנבאת את התפקוד הקוגניטיבי.
לסיכום, ממצאי המחקר מספקים הוכחה מוקדמת לכך שבפגיעה במחסום הדם-מוח קשורה לסיכון מוגבר לאלצהיימר ולמחלות כלי דם, אך במנגנונים שונים הניתנים להבחנה בקנה מידה מרחבי. חדירות המחסום למולקולות קטנות הינה בעלת השפעה רבה יותר על הביצועים הקוגניטיביים.
מקור:
Lin, Z et al. Annals of Neurology. 2021 Aug;90(2):227-238. doi: 10.1002/ana.26134