מנופאוזה 22.12.2021

ההשפעה של אסטרוגן על פרופיל הסיכון המטבולי לאחר מנופאוזה

שימוש באסטרוגן תוך עורי הפחית אובדן של רקמת שומן, אך שיפר את מצבם של מרקרים מטבוליים בדם בנשים בשלב מוקדם לאחר מנופאוזה

תוצאות בדיקת רמת גלוקוז בדם. אילוסטרציה

נשים עוברות שינוי במטבוליזם אשר אינו מיטיב עם בריאותן במנופאוזה. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את ההשפעה של תרגול עמידות עם ובלי טיפול תוך-עורי באסטרוגן (ET) על מסה של רקמת שומן ופרופיל סיכון מטבולי אצל נשים בשלב מוקדם לאחר מנופאוזה.

החוקרים ערכו מחקר כפול סמיות מבוסס הקצאה אקראית ובו נשים בריאות, פוסט מנופאוזאליות ללא תרגול הוקצו לתרגול עמידות מפוקח עם אינבו (PLC, n=16) או ET תוך-עורי (n=15) למשך 12 שבועות. התוצאים עבור ההשערה של החוקרים היו שינויי במסת השומן הכוללת (FM) (התוצא העיקרי) ושינוי ב-FM ויסראלי (תוצא משני) בהשוואה בין המצב לפני ואחרי ההתערבות. כמו כן, הרכב מסת גוף, מרקרים מטבוליים בדם הקשורים לבריאות, אחוז שומן, גודל תאי שומן, ומרקרים ליפוגנים ברקמת שומן תת- עורית (SAT) מאיזורים בטניים ופמוראליים נבחנו.

תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה בין קבוצת ET ל-PLC, הנשים בקבוצת האינבו חוו הפחת מוגברת (p>0.05) ב-FM הכולל (PLC לעומת ET:י-5.6% לעומת -1.1%) וב-FM הויסראלי (-18.5% לעומת -6.8%), וב-SAT פמוראלי (-5.6% לעומת 1%), אך לא במסת SAT הבטנית (-8.5% לעומת -2.8%, p=0.15). כמו כן, קבוצת ה-ET נמצאה עם שיפור מבחינת הפרופיל המטבולי בדם בכך שירדה רמתם של ליפופרוטאינים בצפיפות נמוכה, גלוקוז, והמוגלובין מסוכרר בהשוואה ל-PLCי(p<0.05). ההתערבות השרתה שינויים במרקרים הליפוליטיים של SAT בטני, בעוד שלא נרשמו שינויים ב-SAT הפמוראלי.

החוקרים סיכמו כי שימוש ב-ET תוך עורי הפחית אובדן של רקמת שומן, אך שיפר את מצבם של מרקרים מטבוליים בדם כאשר בוצע תרגול עמידות למשך 12 שבועות אצל נשים בשלב מוקדם לאחר מנופאוזה.

מקור:

Dam Tine Vrist  et. al (2021) Menopause DOI: 10.1097/GME.0000000000001841

נושאים קשורים:  מנופאוזה,  אסטרוגן,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות