מטרת המחקר היתה להעריך את היחס בין דפוסי רמות קורטיזול יומיות ברוק ואי נוחות כתוצאה מפלפיטציות לבביות אצל נשים בגיל המעבר.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניתחו נתונים אשר נאספו במצבן הבסיסי של 293 נשים, השוו בין נשים אשר תרגלו יוגה או לכאלה שביצעו פעילות יום יומית רגילה, וכן בין נשים שנטלו אומגה 3 לנשים שנטלו אינבו לטיפול בתסמינים ואזומוטוריים.
במסגרת המחקר, הנשים אספו באופן עצמאי קורטיזול ברוק באמצעות מטושים בארבע נקודות זמן לאורך שני ימים עוקבים ודיווחו על מצוקה מקצב לב מהיר או פלפיטציות במהלך שבועיים. תיאור הדגימות ונתונים לגבי משתנים נלווים כללו דמוגרפיה, נתונים קליניים, תדירות תסמינים ואסומוטוריים, שימוש בתרופות וכן תשובות לשאלונים מתוקפים לגבי דיכאון, לחץ ובעיות שינה (Patient Health Questionnaire-8, Perceived Stress Scale ו-Insomnia Severity index). הנתונים נותחו על ידי שימוש בסטטיסטיקה תיאורית, מבחני חי בריבוע ו-t, ומודלים לינאריים רגרסיביים.
תוצאות המחקר הראו כי 26% מהמשתתפות דיווחו על מועקה הקשורה לפלפיטציות. כמו כן, הייצוג הגאומטרי של רמת הקורטיזול היומית הממוצעת אשר נמדדה בבקרים היה קהה משמעותית ביחס לזה אשר נמצא אצל המטופלות אשר לא דיווחו על מועקה (P ≤ 0.03).
לאחר בדיקה סטטיסטית של הממצאים, מועקה מפלפיטציות היתה הגורם המנבא המשמעותי היחידי עבור רמת קורטיזול 30 דקות לאחר התעוררות (-0.25 [-0.45 to -0.04], P = 0.02).
החוקרים סיכמו כי פלפיטציות אצל נשים בגיל המעבר עשויות להיות קשורות לקהות הייצוג הגאומטרי של רמת הקורטיזול היומית הממוצעת בבקרים.
מקור:
Janet S Carpenter et. Al (2022) Menopause DOI: 10.1097/GME.0000000000001897