שיטיון משפיע באופן שונה על נשים, מה שלא מוסבר באופן מלא על ידי אריכות ימים אצל האישה. כריתת שחלות בכל גיל מובילה לאובדן מוחלט של הורמוני מין שחלתיים, מה שעלול להעלות את הסיכון לשיטיון.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר היתה לבחון את הקשר בין כריתת שחלות לשיטיון והאם לקשר זה יש תלות בגיל בזמן כריתת השחלות, בכריתת רחם או בשימוש בטיפול הורמונלי (HT).
החוקרים ביצעו מחקר פרוספקטיבי אשר כלל 24,851 נשים. הנשים עברו מעקב מגיל 60 שנה או מהעת שבה נכנסו לקוהורטה, מה שהתרחש מאוחר יותר עד הופעת שיטיון, מוות, הגירה או סיום מעקב (דצמבר 2018). החוקרים השתמשו במודלים סטטיסטיים על מנת לבחון את הקשר בין ההליך לשיטיון.
תוצאות המחקר הראו כי במהלך 334,420 שנות חיי אדם במעקב, 1,238 (5.0%) נשים פתחו שיטיון ו-1,969 (7.9%)/ 1,016 (4.1%) תרמו שנות חיי אדם לאחר כריתת שחלות. בניתוח מותאם, שיעור גבוה ב-18% של שיטיון נצפה בעקבות כריתת שחלות דו צדדית (יחס סיכונים מותאם 1.18, רווח בר סמך של 95%: 0.89-1.56) ושיעור נמוך ב-13% (יחס סיכונים מותאם 0.87, רווח בר סמך של 95%: 0.59-1.23) בעקבות כריתת שחלה חד צדדית בהשוואה לאחיות אשר שמרו על שחלותיהן.
החוקרים סיכמו כי כריתה דו צדדית בלבד של השחלות היתה קשורה לעלייה בשיעור היארעות שיטיון.
מקור:
Uldbjerg et. al (2022) Menopause DOI: 10.1097/GME.0000000000001943